דובאי, 3 בינואר, 2024 (וואם) -- מוחמד בן עבדאללה אל-גרגאווי, השר לענייני קבינט ויו"ר פורום האסטרטגיה הערבית, הדגיש שלושה שינויים מרכזיים שיעצבו את האזור והעולם בשלב הקרוב.
במהלך דברי הפתיחה שלו בפורום האסטרטגיה הערבית ביום רביעי, אמר אל-גרגאווי שהתזמון של הפורום השנה מגיע בזמן קריטי. "היום, בזמן שאנחנו מדברים, אנחנו מבינים שהרבה הרשעות השתנו באופן עמוק, ושאלות סביב חוסר היכולת של המערכת הבינלאומית להתמודד עם משברים גברו".
"בשלב היסטורי זה, הכרחי שלאזור שלנו יהיה תפקיד מרכזי בניהול המשברים שלו, בפתרון המחלוקות שלו ובבניית גשרים בין מדינותיו כדי לבנות עתיד טוב יותר לתושביו".
אל-גרגאווי הוסיף, "לפני 20 שנה, הוד מעלתו השייח' מוחמד בן ראשד אל מקטום, סגן הנשיא, ראש הממשלה והשליט של דובאי, הדגיש בפורום זה את הצורך למצוא פתרון צודק לעניין הפלסטיני בהתבסס על החוק הבינלאומי, ופתרון דחוף למצב עיראק במסגרת שמבטיחה את אחדותה".
"היום, 20 שנה אחרי שדנו בהשפעה החיובית של הגלובליזציה ובחשיבות של הקמת מערכת בינלאומית המבוססת על ערכים תרבותיים, מוסריים וכלכליים משותפים, הגענו לשלב בו ערכים אנושיים בסיסיים כמו הגנה על חיי אדם, הגנה על ילדים וזכותם לחיות בביטחון ובביטחון הפכו לנתונים לחוסר הסכמה, פילוג וספקנות".
"ערכי זכויות האדם מתאימים לאנשים מסוימים יותר מאחרים, והסטנדרטים הבסיסיים חלים יותר על אנשים מסוימים מאחרים, בהתאם לאג'נדות הבינלאומיות".
המטרה הפלסטינית
אל-גרגאווי ציין כי השינוי הבולט ביותר באזור הוא ההשלכות חסרות התקדים של העניין הפלסטיני והמלחמה בעזה, שגבתה עד כה יותר מ-22,000 הרוגים, הותירה יותר מ-57,000 הרוגים, הרסה 60% מהתשתיות בעזה, ועקרו 90 אחוז מהאוכלוסייה. הוא תייג את המלחמה כ"אסון הומניטרי חסר תקדים מזה עשרות שנים. למרות הזוועות של המלחמה הזו והמאמצים של מדינות רבות לעצור אותה, אנחנו צריכים לחשוב עליה".
השר שאל "האם מלחמת עזה תהיה הזרז לשלום בר קיימא באזור ולהקמת מדינה פלסטינית, או שמא תהיה זו תחילתה של מלחמה ממושכת בחזיתות שונות באזור? האם זו תהיה המלחמה האחרונה או נקודת ההתחלה של מלחמות חדשות?"
ההשפעה הגוברת של המפרץ
אל-גרגאווי אמר כי השינוי השני שנראה באזור הוא עלייתן של מדינות המפרץ כמעצמות כלכליות גדולות ושותפות גלובליות משפיעות העוסקות באופן פעיל בתיווך פתרונות לסוגיות פוליטיות, כלכליות, אקלימיות והומניטריות.
האירוח המוצלח האחרון של איחוד האמירויות הערביות ל-קופ28, הוא אמר, הדגיש את התפקיד המרכזי שמילאו מדינות המפרץ בעיצוב האג'נדה הסביבתית של העולם.
אירוח מונדיאל 2022 של קטאר והבחירה של ערב הסעודית למונדיאל 2034 מחזקים את תפקידו המשמעותי של המפרץ בעיצוב סדר היום הספורטיבי העולמי.
אירוח אקספו 2020 דובאי והתוכניות לתערוכת אקספו ריאד 2030 מדגישים את תרומתה המשמעותית של מועצת השיתוף במפרץ לגיבוש האג'נדה התרבותית של העולם, אמר אל-גרגאווי.
"מדינות המפרץ התגלו כתורמים משפיעים בעיצוב הממדים הפוליטיים והכלכליים של המפה העולמית. הם שומרים על שיווי משקל על ידי השתתפות בגושים כלכליים גדולים, תוך אימוץ עיקרון חדש ביחסים בינלאומיים שבמרכזו פתיחות לכל. בנוסף, הם מרחיבים את מעגל יחסי ההשקעות שלהם ויוצרים שותפויות הבנויות על תועלת הדדית לכל הצדדים המעורבים.
"היום, מדינות המפרץ עומדות כמעצמת השקעות גלובלית, כשהקרנות הריבוניות שלהן מסתכמות בסכום מרשים של 3.8 טריליון דולר - הגדולה בעולם ומהווה 34% מהקרנות העולמיות". בשנת 2023, איחוד האמירויות הערביות וסעודיה הצטרפו ל-בריקס, לצד מצרים, אתיופיה ואיראן, והעלו את הכלכלות המשולבות של מדינות בריקס לכ-28 טריליון דולר.
אל-גרגאווי ציין כי מדינות המפרץ התפתחו בנוסף למוקדים דמוגרפיים, השקעות וכלכליים אטרקטיביים, כמו גם מגנטים לאינטלקטים וכישרונות. "זאת הודות לחזונות הפיתוח האסטרטגיים שלהם, המעמידים את הבטחת היציבות הכלכלית ואת רווחת אזרחיהם בראש סדר היום ותוכניות הפעולה שלהם". הוא אמר כי מדינות המפרץ נתנו עדיפות לכלכלה כיעד לאומי מרכזי, מה שהגביר משמעותית את מעמדן הבינלאומי, ביצועיהן הפוליטיים ותפקידן בעיצוב איזונים גלובליים חדשים.
אל-גרגאווי העלה את השאלות "כיצד יתפתח התפקיד הבינלאומי של מדינות המפרץ בעתיד הנראה לעין? אילו הזדמנויות ואתגרים צפויים לתפקיד זה? וכיצד נוכל לחזק את ההשפעה הכלכלית והפוליטית הגלובלית של מדינות המפרץ מבלי לשאת בעלויות גבוהות או לעסוק בעימותים עם מערכות בינלאומיות אחרות? כיצד נוכל לצמצם את הפער הפיתוח והכלכלי בין מדינות המפרץ לסביבתן, ולהבטיח עתיד יציב לכל האזור שלנו?"
הגברת הקיטוב
אל-גרגאווי אמר שהשינוי השלישי הוא הקיטוב המתעצם, לא רק בקנה מידה בינלאומי אלא גם בתוך חברות - בחזית האינטלקטואלית, הדתית, הפוליטית והחברתית. "אנו רואים פער הולך וגובר בין המזרח למערב בערכים, באוריינטציות הפוליטיות ובנקודות המבט על נושאים בינלאומיים, יחד עם מעבר מהגלובליזציה הכלכלית לכיוון פופוליזם ופרוטקציוניזם".
הוא הוסיף, "הצפת ההולכת וגוברת של מידע וכאוס תקשורתי מחמירה עוד יותר את המחלוקות הללו. בשנת 2024, יותר מ-4 מיליארד בני אדם ישתתפו בבחירות לפרלמנט ולנשיאות ביותר מ-75 מדינות ברחבי העולם".
הוא אמר: "השאלה היא: האם 2024 תסומן על ידי הסלמה של חלוקות חברתיות והתפצלות נתיבים למדינות ותרבויות? או שמא זו תהיה שנה שבה מגשרים על מרחקים, מטפחים קשרים ומערכות יחסים חדשות?"
בריתות חדשות
אל-גרגאווי אמר כי מהדורת השנה של פורום האסטרטגיה הערבית מגיעה יותר משני עשורים לאחר הקמתו ב-2001, שבמהלכם הנוף הבינלאומי היה עד לשינויים גיאופוליטיים וכלכליים מהירים, הופעת בריתות חדשות והסלמה בקיטוב הבינלאומי המאיימת על הצד החיובי. תוצאות של "גלובליזציה", בנוסף להשלכות המשפיעות על האקלים ומאיימות על ביטחון המזון והמים שלנו.
"היום אנחנו מתכנסים בניסיון לעקוב אחר טרנדים חדשים, לדמיין מה יביא לנו העשור הבא בעולם שחווה טרנספורמציה טכנולוגית מתמדת שמעלה שאלות לגבי הסיכונים העתידיים שלו; עולם עד לבריתות כלכליות חדשות, סכסוכי סחר אינסופיים וסתירות מוזרות".
עם זאת, הוא ציין שלא כל השינויים העולמיים היו שליליים. "למעשה, רוב המגמות העולמיות הן חיוביות אם מנתחים אותן במונחים של ערך כלכלי. מדינות התפתחו וחילצו מיליונים מהעוני. בינה מלאכותית מכפילה את הפרודוקטיביות, בנוסף לפריצות דרך רפואיות, יציבות חברתית, כלכלית ופוליטית שמדינות רבות נהנות ממנה".
הוא אמר, "ללא ספק, אנו עדים ליותר טוב מאשר לרע. השלום נמשך זמן רב יותר ממלחמה, והתקווה גוברת יותר מייאוש. עם זאת, אנו שואלים את השאלות הללו בפורום זה כדי להבין טוב יותר את מהלך האירועים ולעצב עולם טוב יותר עבורנו ועבור הדורות הבאים שלנו".
תחת הנושא "המצב הפוליטי והכלכלי של העולם הערבי", פורום האסטרטגיה הערבית מאגד שורה של מומחים אסטרטגיים ומובילי מחשבה מרחבי העולם כדי לחזות התפתחויות אזוריות וגלובליות.
נאדין טאחון / וואם בעברית