דובאי, 11 בפברואר 2024 (וואם) -- פרופסור גרג האנט, הזוכה בפרס השר הטוב ביותר בעולם של פסגת הממשלות העולמית, אמר שהפסגה מספק את דיונים חופשיים ופתוחים על אתגרים גלובליים גדולים ורעיונות גדולים בתגובה.
"חילופי רעיונות זה אולי לא תמיד עובדים, אבל הם ברובם כלי חיובי להבנה, רעיונות חדשים והפצת מדיניות יעילה בין מדינות", אמר לסוכנות הידיעות של האמירויות (וואם). בנוסף, הוא המשיך, הפרסים שמעניקים האירוע העולמי עוזרים להכיר ולתגמל מדיניות טובה שלעתים קרובות דורשת אומץ כדי לקיים וליישם.
לגבי קבלת פרס השר הטוב ביותר של פסגת הממשלות העולמית 2016, האנט, שכיהן כשר לאיכות הסביבה של אוסטרליה (2013-2016) ושר הבריאות (2017-2022), אמר כי הפרס "ממלא תפקיד חשוב בעידוד והכרה של מדיניות טובה ואומץ מדיניות.
"זה נכון במיוחד בחלק מהכלכלות הפחות מפותחות מבחינה כלכלית שבהן הכרה גלובלית במדיניות טרנספורמטיבית יכולה לעזור להטמיע שינויים קריטיים ומצילים חיים או משפרים חיים".
כשנשאל על נושאים דחופים שצריכים להיות בראש סדר היום העולמי, ופתרונות רלוונטיים, האנט, פרופסור לשם כבוד באוניברסיטת מלבורן ובאוניברסיטת קולג' בלונדון, הסביר שסדר היום העולמי צריך בסופו של דבר לעודד שלושה דברים.
ראשית, אמר, השתתפות כלכלית באמצעות חינוך וסחר עבור משפחות וקהילות בעלות הכנסה נמוכה ברחבי העולם. "מכסים ופעולות אחרות המגבילות את הסחר, מצמצמות את ההזדמנויות של העניים ביותר לגשת לסחורות ואף יותר מכך להשתתף בכלכלה. בתורו, זה מאפשר גישה לשירותי בריאות ורווחה.
שנית, עלינו לגלות מחדש את המומנטום לשלום שאפיין את תחילת שנות ה-90. זה לא קל, אבל דורש מחויבות אמיתית של קהילות ומנהיגים מכל הצדדים להאמין שהם אלה שצריכים להושיט את היד, לא רק לחכות לאחרים".
באשר להיבט השלישי, האנט אישר את הצורך להתקדם בר קיימא. "יש לראות את האוויר שלנו, המים והאדמה שלנו כמשאב מתחדש או כמשאב מתכלה. אם נתייחס למוצרים האלה כאל חד פעמיים, אז נראה קריסה סביבתית. עם זאת, אם נכיר בכך שניתן לנהל את נחלת הכלל העולמית באופן בר-קיימא, אז נוכל להמשיך לראות את החיים על פני כדור הארץ משופרים עבור האדם הממוצע במהלך העשורים והמאות הקרובים, ואכן אלפי שנים".
כשהוא נתן מבט השוואתי על מצב הסביבה בין היום ל-2016, הוא הביע את האופטימיות שלו ואמר: "בעוד שהפליטות המשיכו לעלות, המסלול ירד. ברור לי שיש דאגה אמיתית לגבי פליטות בעולם, וגם ספציפית בתוך הפליטים הגדולים".
"אנו רואים יוזמות בעלות תועלת כפולה כמו יוזמת הפחמן הכחול בחסות משותפת בין אוסטרליה ואיחוד האמירויות הערביות. על ידי הגנה ושיפור המנגרובים ועשבי הים, אנחנו לא רק עוזרים בשיקום מקומות גידול לדגים וחיים ימיים אחרים, אלא גם עוזרים לספוג פליטות דרך כיורי פחמן טבעיים", המשיך ואמר.
לגבי הסבירות שמדינות ישיגו את היעדים שלהן לשנת 2050, האנט סבר ש"כל מדינה צריכה להגדיר יעדים ברי השגה".
מטרות אלו, הוא הסביר, חייבות להיות מלוות בתוכנית לספק טונות בפועל של הפחתת פליטות או יתרונות סביבתיים אחרים שניתנים למדידה. "לבסוף, הפעולות צריכות להיות מאומתות חיצונית על ידי סוכנות בלתי תלויה או בינלאומית של אמינות שיכולה למדוד התקדמות ללא חשש או טובה".
על תרומתה של איחוד האמירויות לפתרון בעיות גלובליות ולגירוי פעולה ממשלתית, אמר האנט, "הייתה לי הזכות לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם איחוד האמירויות על מפת הדרכים של דובאי כדי לסייע בהפחתת חומרים מדלדלים אוזון." מציינת שמפת הדרכים של דובאי סייעה להתוות מסלול לא רק להגבלת גזים מדלדלים באוזון ולהרחבת ההשפעה של פרוטוקול מונטריאול, אלא גם תרמה הפחתות מסיביות של פליטות שוות פחמן דו חמצני לקראת ועידת האקלים בפריז.
"ללא איחוד האמירויות, ובשותפות עם אוסטרליה, סין וארה"ב, לא היה ניתן להשיג פריצת דרך כזו בזמן קריטי כל כך", אמר לסיום.
נאדין טאחון / וואם בעברית