מאת / נאסר אל-ג'עברי
אבו דאבי, 14 במרץ 2023 (וואם) -- הפעילויות של ועידת הצדדים לאמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים, במושב העשרים ושמונה שלה, "קופ28", מייצגות תנופה חדשה למאמצים הגלובליים הנוכחיים להתמודד עם סוגיות של שינויי אקלים. ומהוות הזדמנות חשובה לסקור את הישגי איחוד האמירויות הערביות ואת היוזמות החלוציות שלה בפעולת אקלים. ולהוות נקודת מפנה מרכזית לקראת חיזוק שותפויות.
הוא מייצג את אירוע "הדרך ל-קופ28", שייפתח מחר באקספו סיטי בדובאי, תחנה חשובה לנוער ולחברה בתהליך של העלאת המודעות וגיוס המאמצים לקראת ועידת קופ28. האירוע עולה בקנה אחד עם המאמץ של הכנס לקדם ולהאיץ את פעולת האקלים העולמית באמצעות שיתוף פעולה של כל בעלי העניין וכל מגזרי החברה על מנת להשיג את ההבטחות שהעולם נתן למען הדורות הבאים.
כאשר איחוד האמירויות הערביות מארחת את הפעילויות של ועידת "קופ28", מערכת הפעולה האקלימית העולמית הגיעה לאבן דרך מרכזית וחשובה בעבודה הנעשית לגיוס מאמצים, החלפת חוויות ומומחיות. לטובת עתיד העולם והאנושות.
מאמצי הפעולה האקלימיים החלו באופן היסטורי, כאשר הדיונים החלו ב-1949, כאשר הוועידה המדעית של האו"ם לשימור וניצול משאבים התייחסה רשמית, לראשונה, לנושא דלדול משאבי הטבע והצורך לנהל אותו לפיתוח חברתי וכלכלי.
בשנת 1972 התקיימה ועידת טוקהולם בשוודיה, שהיא הוועידה העולמית הראשונה שהפכה את איכות הסביבה לנושא מרכזי. שם אימצו המשתתפים שורה של עקרונות לניהול תקין של הסביבה, כולל הצהרת תוכנית הפעולה של שטוקהולם סביבת האדם ומספר החלטות.
הצהרת של טוקהולם, שכללה 26 עקרונות, שמה את נושאי הסביבה בראש הדאגות הבינלאומיות, והיוותה את תחילתו של דיאלוג בין מדינות מתועשות למתפתחות על הקשר בין צמיחה כלכלית וזיהום אוויר, מים, אוקיינוסים ובארות, וכן רווחתם של אנשים ברחבי העולם.
תוכנית הפעולה כללה שלוש קטגוריות עיקריות שכללו את תוכנית הערכת הסביבה העולמית, פעילויות ניהול סביבתי ואמצעים בינלאומיים לתמיכה בפעילויות הערכה וניהול המיושמות ברמה המקומית והבינלאומית.
כתוצאה מדיוני ועידת טוקהולם, הוכרזה על השקת תוכנית הסביבה של האו"ם, שמטרתה לתאם פעילויות סביבתיות ולסייע למדינות מתפתחות ביישום מדיניות ופרקטיקות אטימות לסביבה. באמצע שנות השבעים, מאמר מדעי של המדען האמריקאי "וואלאס סמית' ברוקר" תרם להגדרת העולם במונח "התחממות כדור הארץ", שכן הוא חזה עלייה בפחמן דו חמצני וגזים אחרים התורמים להעלאת הטמפרטורות סביב כדור הארץ.
בשנת 1979, הוכרזה האמנה בדבר זיהום אוויר חוצה טווח ארוך טווח, ואילו בשנת 1985 הוכרזה אמנת וינה להגנה על שכבת האוזון, המייצגת מסגרת למאמצים בינלאומיים להגנה על שכבת האוזון. שמטרתה הייתה לתמוך בשיתוף פעולה בינלאומי להגנה על שכבת האוזון העליונה מההשפעות המזיקות של פעילויות אנושיות שונות, על ידי מתן המסגרת שבאמצעותה ניתן להחליף נתונים לגבי עניינים הקשורים לשכבת האוזון.
בשנת 1987, הוכרז פרוטוקול מונטריאול, המייצג אמנה בינלאומית שמטרתה להגן על שכבת האוזון על ידי הפסקת ייצור של מספר חומרים שלדעתם אחראים לדלדול שכבת האוזון.
עם העניין הבינלאומי הגובר, והופעתם של מספר תגליות מדעיות בנוגע לעליית הטמפרטורה העולמית; במהלך ועידת האו''ם לאיכות סביבה ופיתוח בריו דה ז'נרו בשנת 1992, אישר העולם את אמנת המסגרת של האו"ם לשינויי אקלים, שהיא עמוד התווך של מאמצי הקהילה הבינלאומית להילחם בהתחממות הגלובלית, שבה "קופ" מייצגת את הסמכות העליונה שעוקבת אחר התקדמות ההסכם. מאז המושב הראשון נערך בברלין ב-1995.
במהלך השנים האחרונות, העולם היה עד לסדרה של התפתחויות עוקבות למציאת פתרונות לאתגרי שינויי האקלים. בעיקר ההכרזה על הסכם האקלים של פריז ב-2015, שקרא להתחייבות להפחית את הטמפרטורות העולמיות למה שהוא "הרבה פחות משתי מעלות צלזיוס". מאמץ רציני להגביל את ההתחממות הגלובלית על מנת שלא יעלה על 1.5 מעלות צלזיוס כדי להגן על כדור הארץ מההשלכות של שינויי האקלים.
עדי קופ28, הסיכום העולמי הראשון להערכת ההתקדמות ביישום יעדי הסכם פריז, מתן תחנה חשובה ומכרעת לאיחוד דעות ולהגיב לדוחות מדעיים המצביעים על הצורך להפחית את הפליטות בחצי עד שנת 2030. לקדם את היעד של הגבלת ההתחממות הגלובלית מעל רף 1.5 מעלות צלזיוס עד 2050, והשגת המספר העולמי יתרום להשגת הדחף הדרוש למשא ומתן של ועידה זו ולועידות עתידיות של הצדדים.
נאדין טאחון / וואם בעברית